תורת המערכות (הפתוחות)

  למה צריך בעצם לדבר על שילוב / אינטגרציה בין כל אלה: פיננסיים, שיווק, תפעול, והתנהגות ארגונית? כי כל אלה למעשה פועלים בתוך ארגון מסוים. אלה תחומים רחבים מאוד הבאים לידי ביטוי בתוך ארגון.
יש תורה, שנקראת:

תורת המערכות (הפתוחות) – זאת תיאוריה שביסודה באה מתחום המדעים המדויקים. היא מהווה את הבסיס לדיון  האם ארגונים הם מערכות - מה מאפיין ארגון כסוג של מערכת.
הנחות המוצא של התיאוריה:
1) כל דבר הוא סוג של מערכת בטבע. כמו שגוף האדם זה סוג של מערכת. באיכות הסביבה
              יש מערכות אקולוגיות וכו'.
2) כל מערכת מורכבת מתת מערכות פנימיות: במערכת גוף האדם למשל, יש את מערכת העצבים, המוח, הלב, כל אלה הם תת מערכות בתוך מערכת גוף האדם. אותו הדבר גם בארגונים. הארגון הוא מערכת ובתוכו יש תת מערכות וזה כל אלה: התפעול, השיווק, המערכת הפיננסית וכו'. השאלה היא איך מנהלים את כל המערכות האלה.
3)  יש מערכות סגורות ויש מערכות פתוחות: סגורות ופתוחות זה מושגים המוגדרים דרך היחס שלהם עם הסביבה.

מערכת סגורה – כאשר מדברים על מערכת סגורה מדברים על גוף שלא צריך לתקשר עם הסביבה שלו. המערכת מספקת את צרכיה ללא קשר עם הסביבה.
מערכת פתוחה – המערכת מנהלת תהליך של:
תשומות מהסביבה – קלט – ((מקבלים חומר גלם / מידע / נתונים).
תהליך המרה / טרנספורמציה
תהליך תפוקות – פלט לסביבה החיצונית

מערכות סגורות – יש מעט מאוד. אפשר להגיד שהקיבוצים של פעם, היה בהם אפיונים של מערכות סגורות. מקורות מהחיה שלו היו בידיו. מבחינה חברתית היה דיי סגור כלפי החברה החיצונית.
הוא לא סגור לגמרי אבל היו לקיבוץ אפיונים כאלה. ארגון סגור זה השב"כ לפני קו 300 לדוגמא.
מערכת סגורה זה לא רק מערכת שלא יודעים מה קורה בה אלא גם מערכת שמה שהיא עושה הוא מנותק מהסביבה. אנחנו לא יודעים ממש מה קורה שם בפנים. קשה להעריך את התפוקות שלהם.
אין מערכות סגורות לגמרי עם התנתקות מהסביבה ומצרכי הלקוח.

התפיסה של מערכות פתוחות – אומרת תהליך מחזורי של קליטת תשומות מהסביבה, עיבוד שלהם, חומרי גלם שהפכו למוצר/ נתונים, וצריכה להיות תוצאה שמשהוא מוכן לשלם עליה בסביבה החיצונית.
המערכת צריכה להיות מחוברת לא רק למה שהסביבה רוצה היום אלא גם למה שהחברה תירצה מחר. לנסות להבין מה הסביבה רוצה ולשנות בהתאם (= משוב).

 
המערכת צריכה להיות מאוד מחוברת לסביבה ולשם כך היא צריכה כל הזמן לחקור את הסביבה, להבין מה הסביבה רוצה, מה הדרישות. המערכת גם צריכה לעבוד בהרמוניה פנימית – היא צריכה לעמוד בסינרגיה.
ארגון שיש בו שיווק, תפעול, פיננסיים ומשאבי אנוש ורכש, כל תתי המחלקות / תתי המערכות צריכות לעבוד בתוך המערכת הגדולה בהרמוניה.
אי אפשר לעשות טרנספורמציה / המרה טובה עם כל המחלקות הפנימיות לא עובדות נכון. צריך שיעבדו על מערכות מתאימות, עם מידע זמין ומהיר על מנת שהמערכת תתפקד טוב לסביבה. הם צריכים לדבר באותה שפה, לקיים למידה משותפת. ככל שארגון יותר גדול, מורכז ומבוזר גיאוגרפית, ויש יותר פוליטיקה, זה לא פשוט להשיג את הסינרגיה הזאת ואת התיאום בין תת המערכות בארגון.
ניהול נכון של כ"א אמור להשפיע ל ניהול פיננסי נכון. ההנחה היא שבתוך המערכות קיימים אנשים. אם נשפיע נכון נוכל להתמודד איתם טוב יותר. ארגון שבו תיאום פנימי, גיבוש ולכידות פנימית, זה ארגון שגם מסוגל בסופו של דבר להתמודד עם קשיים חיצוניים טוב יותר.
פסיכולוגיה ארגונית / כ"א / התנהגות ארגונית -  לתת את הכלים למנהלים איך להתמודד עם האנשים יותר טוב, ה יותר מורכב מלתת דו"ח פיננסי.

כשמדברים על מערכת פתוחה, יש לה הרמוניה פנימית והיא מנסה להגיע לשיווי משקל מול גורמים חיצוניים. לתת להם את התפוקות שהם דורשים וגם קונה מהם תשומות.
המערכת מקיימת יחסי חליפין עם בעלי העניין שלה. כל עוד היא מצליחה לעשות זאת, היא שורדת. ארגון שאין לו לקוחות ואין לו לגיטימציה מגוף חזק שמתעניין בו אין סיבה שישרוד.

שני חוקים המאפיינים את תורת המערכות:
חוק מס' 1 –חוק האנתרופיה השלילית – אלה חוקים של מד"ה והניהול.
חוק מס' 2 – חוק שיווי המשקל (הומיאוסטאזיס).