התנהגות ארגונית משלב פסיכולוגיה – סוציולוגיה – תעשיה וניהול ומנסה להסביר התנהגותם של ארגונים. אחת לשבוע – שבועיים עבודה בקבוצה על קייסים קצרים. 20% מהציון בקורס מושפע מהעבודות הקבוצתיות. 80% בחינה (70 – 80% אמריקאי ויש בחירה).
באתר יש סריקה של הפרק עם תרגום לעברית – כדאי לקרוא.
סיכומים יועברו לאתר מידי מס' שיעורים.
ארגון – ננסה להבין את התופעה שנקראת התופעה הארגונית. כיצד נבין אם ארגונים מצליחים או לא?
אנו יודעים שארגונים פועלים, אף ארגון לא פועל בחלל ריק אלא הם פועלים בתוך בית הפעילות שלהם. הארגונים חיים בתוך מעגל מסוים שנקרא סביבה. מתפתח מדע שנקרא התנהגות ארגונית והוא מנסה לתת הסברים (כלים) להבין את התנהגות הארגון. אם היינו קוראים לזה ילד ולא ארגון, היו שואלים כיצד מודדים התנהגות? ננסה לחפש כלי מדידה להתנהגות ילדים.
קריטריונים למדידת התנהגות ילדים:
תפוקה :
- הישגים בלימודים – זוהי יחידה למדידת אפקטיביות.
- השוואתיות – הישגים בלימודים (יחסיים) בהשוואה לאחרים.
- סדר – סידור החדר.
- משמעת – האם הוא ממושמע.
- חברותיות.
כעת נפנה לארגונים – אנו מדע שרוצה לנבא התנהגות של ארגונים, כיצד נמדוד התנהגות של ארגון:
תפוקה – מדדים:
- רווחיות.
- נבדוק מול הסקטור (בתוך הסקטור הרלוונטי נבדוק בהשוואה לארגונים מתאימים).
- שביעות רצון עובדים
- שביעות רצון לקוחות (קשרי לקוחות)
- מוניטין – ארגונים בונים בהדרגה משאב זה שנקרא מוניטין כי בשלב מסוים הוא ינבא רווחיות.
אנו מדברים על ביצועים/הצלחה של ארגונים.
המדע הזה מציע לנו 3 זוויות שדרכם ניתן לנבא הצלחה של ארגונים:
- פרט - אוסף של ידע שבא להסביר את התנהגות הארגון בהתנהגות הפרטים (הפרט עצמו).
- קבוצה - אוסף של משתנים שמסבירים ביצועים ארגוניים מפרספקטיבה קבוצתית.
- מערכת.
שני התחומים שדנים בפרט ובקבוצה נקראים התנהגות ארגונית מיקרו והתחום שדן במערכת נקרא התנהגות ארגונית מאקרו.
איזה משתנים/גורמים הקשורים לפרט ישפיעו על הביצועים או ההצלחה של הארגון?
הפרט:
מוטיבציה – יוזמה – שאיפות, ידע מקצועי – יכולות, ניסיון, תחושת שייכות, חיים פרטיים – למשל מצב רוח, שביעות רצון, התנהגות, קשרים, מצב פיזי, אינטרסים, נאמנות, הזדהות, תככים, זכויות, אישיות (קור רוח, נטייה לקחת סיכון, מוסר עבודה) סדר, דעות, ערכים, רגשות (כעס, קנאה, אדישות, חמדנות, אהבה, שמחה, בטחון), פחד – יש גישות שונות המדברות על ארגונים עם המון פחדים והם לא משפיעים על האדם אלא על הביצועים בגלל הפחד מלקיחת סיכון, עם פחד זה אנו הורגים את היוזמה. אגו – אחד השותפים החשובים בקבלת החלטות. אנו רוצים שתהיה אובייקטיבית שלא תהיה לחוצה. למרות שאנו שואפים מאוד לחשוב בשיקול דעת ובקור רוח האגו אומר לך אל תקבלי החלטה שלא תצאי פופולארית, שתגרום לך להראות רע בעיני אחרים. שקרים – אנו מביאים אותם בעיקר כי הם מגנים עלינו מפני האגו והם משפיעים בסוף על הביצוע.
קבוצה:
יחסים, קשרים, חברות
מערכת:
תנאי עבודה, שכר, תמריצים, היררכיה.
דוגמא: הבוס כעס עלינו, אחרי אינטראקציה מסוימת הוא ישאל אם נעלבנו. מרבית האנשים יענו שלא. לא- זה שקר, הבעיה היא שהוא פוגע בסופו של דבר. הסתרה זו פעולה של אנרגיה שיכלה ללכת לעבודה, לביצוע. כל השקרים הקטנים של היום זה המון אנרגיה שהולכת על הסתרות.
כעת ננסה להסביר את הביצועים של הארגון:
זווית ראשונה שניסינו להסביר זה זווית הפרט: ידע, יכולת/כישורים, מוטיבציות, תרבות, ערכים, אינטרסים, אישיות, רגשות ועוד.
הקבוצה: קבוצה זה שני אנשים ויותר. הפסיכולוג גופמן אמר ששני אנשים זה קבוצה ושלושה אנשים זה המון. מילים של קבוצות שמשפיעות על ביצועים: גודל, איכות, מורכבות/דמיון, עבודת צוות, אינטראקציה, דינאמיקה.
מעמדות – ברגע שקבוצה מתקבצת התהליך הבסיסי ביותר בהתקבצות הקבוצה זה הנהגה (אחד ינהיג). התהליך הבסיסי ביותר בקבוצה זה חלוקת תפקידים. לכל אחד תפקיד הנקרא "משתתף" ברגע שקיבלו תפקיד זה מתנהלת דינאמיקה שלא קשורה אם משתתפים או לא כי כולם משתתפים אלא באיזה תפקיד אהיה בקבוצה זו. השאלה היא גם איזה תפקיד הקבוצה מרשה למשתתף לקחת, לא כל תפקיד שנרצה נוכל לקבל. מרגע שהתקבצנו בכיתה, מעבר לעובדה שכולנו לומדים, מתנהל תהליך של דינאמיקה שכל אחד תופס תפקיד לא פורמאלי, לא התפקיד שקוראים לו סטודנט כמו למשל: ליצן, חרשן, מתנשא. אין אנשים שלא נכנסים לדינאמיקה, זה שלא נכנס לדינאמיקה הוא בתפקיד בודד/לא משחק/ישן. לא מתעניין חברתית זה סוג של תפקיד. מה זה תפקיד באופן כללי? זה מקום שמשתייך למעמד, הגדרה עצמית וציפיות. חלוקת התפקידים מלווה בקונפליקט קשה (פורמאלי ולא פורמאלי)
מערכת: היררכיה, חלוקת תפקידים פורמאליים, סנקציות – תלמיד שמפריע יכול ללכת לוועדת משמעת, זו רגולציה שרוצה לשמור על ביצועים. מוניטין, גודל, תחום עיסוק, מטרה, יעדים, חזון, אסטרטגיה, משאבים – כל אלה משתנים מערכתיים.
לסיכום: התחום בא ואוסף את כל שורת המשתנים שיכולים להשפיע על התנהגות של אירוע ונכון להיום אנו ממיינים את כל המשתנים ל-3 קבוצות: משתנים הקשורים בפרט, בקבוצה ובמערכת הארגונית עצמה.
התופעה הארגונית היא תופעה רב-גונית ומאוד מורכבת, ומורכבות זו מחייבת אותנו על מנת להבין את הארגון ולהסתכל עליו דרך המון פרספקטיבות.