מאמרים אקדמיים

תקציר חומר חשבונאות

חברה ציבורית -  חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה. לחברה יש:

  1. מחזיקי עניין (כמו בעלי מניות)
  2. בעלי שליטה
  3. מנהלים
  4. דירקטוריון
  5. שומרי סף
התפקיד המרכזי של חשבונאות הוא לייצר דוחות כספיים. חוק ניירות ערך מקנה הגנה לחברה בכך שאינה צריכה לפרסם סודות עסקיים בדו"ח.
בעיית ה agency- למנכ"ל שאינו בעלי החברה יש תמריצים שונים מבעל העיסוק.
דו"חות כספיים מיועדים להשוות אינפורמציה בין אלה שיודעים (בעלים, בעלי שליטה..) ואלה שלא יודעים (המשקיעים), הם יוצרים סוג של שוויון במידע.
עקרונות:
  1. מה שלא נמדד לא מנהל – אם אתה לא מודד התחייבות אתה גם לא מנהל אותם.
  2. עיקרון אי הודאות – על שמו של ורנר אייזנברג – לא ניתן למדוד בו זמנית את מהירות החלקיק וגם את מיקומו וההפך.
חשבונאות היא שפה – תפקידי השפה:
  1. לאפשר תקשורת.
  2. שפה זו אסטרטגיה להבניית מחשבות.
ניתן להבין כי אם החשבונאות היא שפת העסקים אנו מבינים שהצורה של החשבונאות משפיעה על המחשבה העסקית.
דוגמא לשפה: שפת האספרנטו – היתה אמורה להיות שפה עולמית מאוד פשוטה, אך היא מלאכותית מדי. שפה פורמאלית היא בעייתית מידי ויש לה סיכוי טוב למות ולא להצליח.
החשבונאות הכפולה: נולדה ב 1494 – היא בדיוק אותה חשבונאות של היום.
למה תופעת ה QWERTY נשארה? בגלל העלויות.
את החשבונאות המציא לוקה פציולי – נזיק וגיאומטר, הוא כתב ספר בשם סומה אריטמטיקה, בעל 5 פרקים שאחד מהם זה החשבונאות.
טכניקה של חובה וזכות: בחשבונאות יש נכס והתחייבות. כשרוצים להגדיל נכס מגדילים את המילה חובה, כשרוצים להקטין התחייבות משתמשים במילה חובה.
חשבונאות: אמנות הרישום, המיון והתמצות בדרך משמעותית ובמונחים כספיים של עסקאות ואירועים שהם לפחות בחלקם בעלי אופי כספי ופירוש תוצאותיהם.
המרשם ופירוש התוצאות – כך נדע איפה כדאי לנו להשקיע, זהו חלק מוצנע. החלק הדומיננטי יותר הוא של הניתוח וההבנה. זוהי בעצם שיטה לדחיסת מידע. דחיסה של ענן אינסופי של פעולות וריכוז אינפורמציה ממוקדת – השיטה לא פתורה מבעיות אך מאפשרת לנו להבין על כל החברה. הדו"ח זה כמו תעודת זהות של הפירמה.
דו"ח כספי מבוקר – דו"ח שרואה חשבון חתם עליו שהם גם מוסמך וגם בלתי תלוי בחברה. ניתן לראות רווח והפסד בדו"ח ואת הרווח הנקי (הרווח שעשתה החברה לפי כללים חשבונאים).
אשליה שבירה של דיוק – צריך להיות ברור שהמספרים לא באמת מייצגים את מה שהם מייצגים. אם הם באמת היו רוצים להציג אמת היו צריכים לעבור לשיטה של בערך – בכל מקום אנו יודעים לדווח בטווחים ובחשבונאות צריך להציג מס' אחד בלבד.
"מהותיות"- אחת המילים החשובות ביותר בחשבונאות. הגדרה: החשבונאות עוסקת בדחיסת מידע למקום אחד על כן המסננת הטובה ביותר היא מהותיות.
רגישות מחיר- מידע הוא מהותי אם הוא יכול להשפיע באופן משמעותי על מחיר נייר הערך. הכיוון השני הוא משהו שיכול להשפיע על מקבל ההחלטות. חשבונאות מנסה לבצע את דחיסת המידע בדרך משמעותית. יש בעיה שלא ניתן לספק את כולם בו זמנית (אינטרסים הבנק מול אינטרס הלקוח) ולכן יש לבחור נקודת כובד. החשבונאות מגיעה לפתרון האופטימאלי בכך שהיא עובדת בצורה שיטתית – היא מנסה לקלוט את הצרכים של כולם ובאמצעות שקלולים להגיע למרכז הכובד.
מונחים כספיים- בלי המונחים הכספיים לא נוכל לקחת סט של פעילויות ולצרפם יחד. חסרונות:
  1. ריבוי המטבעות מציג שאלה קשה לחשבונאות – לפי איזה מטבע עובדים? לפי איזה שער?
  2. אינפלציה – ירידה של ערך המטבע המקומי.
על המידע החשבונאי להיות שימושי – ולו 3 תכונות משנה:
  1. רלוונטיות
  2. מהימנות
  3. השוואתיות
IFRS (International Financial Reporting Standard) – זוהי תקינה חשבונאית בינלאומית שנקבעה ע"י המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית שמושבו בלונדון ופועל בשיתוף עם האיחוד האירופי, אך אינו כפוף לו ועובד בצורה אוטונומית.
יתרונותיו:
  1. הדו"חות הכספיים משקפים את ערך הנכסים הריאלי
  2. אחידות בינלאומית בדוחות כספיים, אימוץ מערכת כללים אחידה אמורה להקל על יכולת ההשוואה בין ביצועי חברות בארצות שונות.
חסרונות: המידע יהיה פחות השוואתי אך יותר רלוונטי – נוכל להסיק יותר על שווי החברה לעומת חברות אחרות.
רגולאטור – רשות ניירות ערך, רגולאטור משמעותי בשוק ההון.
כללי החשבונאות שואבים כוחם מ 2 מקורות: 1. חוק ניירות ערך – נותן כוח לרשות. 2. חוק רואי החשבון – הנותן מעין סמכות ללשכת רו"א.
ב 1977 הוקם המוסד הישראלי לתקינה וחשבונאות שאימץ את כל הכללים שהיו קודם ומאותו רגע הוא זה שקובע את הכללים. הוא מורכב מועדה מקצועית וועדה מייעצת:
 
הוועדה המקצועית
הוועדה המייעצת
הרכב
7 חברים ובהם יו"ר – אלו הם בכירי אנשי המקצוע בישראל וכלכלנים בכירים (נבחרים על רקע מקצועי)
15-17 חברים – אנליסטים, רו"א, מפקחים.
תפקיד
באה לקבוע את תקני החשבונאות – את העקרונות לפיהם יעבדו – הסטנדרט.
באה לפקח, להתוות דרך ולהקנות מקובלות.
 
 
 
כללי החשבונאות שואפים את כוחם מהמקובלות שלהם. את התקינה הבינלאומית אימצנו על מנת לוודא שהחברים, אשר מותר להם לעסוק בעבודות אחרות, לא מפרים את הכללים.
מה המשמעות של רוב גדול? חוקים הנתמכים ע"י רוב גדול ומונעים אי סדירות, החיסרון – תהליך קבלת ההחלטות ארוך וקשה להגיע לרוב כזה.
מאזן :
נכסים (נכסים חשבונאים)
 התחייבויות
 
הון עצמי
נכסים = התחייבויות + הון עצמי 
נכסים כדוגמת קשרים עם לקוחות לא נראה בדוח. המאזן מצלם בנקודת זמן נתונה את הנכסים אבל ייתכן שיש דברים נוספים שהחשבונאות לא מראה כי אין זה רלוונטי.
BSE כרטיס הישגים מאוזן הנותן ביטוי לאלמנטים לא מוחשיים שהחשבונאות מפספסת.
נניח שבעל השליטה המחזיק בחברה ציבורית מחליט למכור הקרקע לחברה – מה נבדוק:
  1. עניין אישי – האם יחשב ככל מחזיק אחר בציבור? האם יש כאן עניין אישי?
  2. האם העסקה חריגה:
    1. האם מדובר בעסקה מהותית – ככל שתהיה פחות מהותית כך יותר חריגה
    2. האם העסקה במהלך העסקים הרגיל?
המידע שהיינו רוצים להפיק מהמאזן:
  1. גזירת תמונה של הנזילות – כפי שמשתקפת מהפרמטרים לטווח קצר.
  2. הסיכון הפיננסי – עד כמה מימן את הנזק בהון זר.
  3. שווי – האם ההון העצמי משקף את שווי החברה? ייתכן שהערך האמיתי של הנכסים גבוה מהערך המוצג במספרים.
מה היתרון של הון עצמי?
    1. הסתמכות על דברים מהעבר
    2. הוא מבוקר – שונה מההנחות של מנהל החברה.
  1. דיבידנד- כמה עודפים יש לחברה שניתן לחלקם כדיבידנד?
חוק החברות הוא אזרחי ועל כן אם מישהו רוצה לצפצף על החוק עליו לעשות זאת בדוח במפורש מכיוון שאם לא יואשם בהפרת חובת דיווח (פלילי).
את הנכסים נחלק לזמן קצר וזמן ארוך. גם את ההתחייבויות נחלק, אך לא את ההון העצמי – כי הוא השארית.
מה נצפה למצוא במאזן?
  1. קרקע – זכויות הבנייה שיש על קרקע , קרקע למכירה או קרקע לבעלות.
  2. מלאי – כמה מלאי מוכן, כמה בתהליך – חשוב להבין שהשאלות של שווי המלאי ומרחקו מהשוק הם שאלות חשובות.
  3. רכוש קבוע
  4. מבנה
  5. מכונות, ציוד –על פי כמה שנים מפחיתים את המכונות
  6. מזומן- לפעמים נמצא בטור הנכסים מזומן ושווה מזומן- הפיקדון לזמן קצר.
איזה סוג של מידע נרצה לראות בדוחות כספיים לגבי לקוחות?
חובות מספקים – השאלה איך עסק עוקב אחר לקוחותיו היא שאלה חשובה – בדר"כ מגבילים את החובות.
מה נצפה למצוא בנכסים:
  1. השקעה בניירות ערך – בתיק שוטף, בתיקי קבע.
  2. הלוואות שנתתי למישהו
  3. הוצאות מראש (שכ"ד)
הון עצמי:
  1. הון מניות – אין חבות כלפי בעלי המניות
  2. עודפים/הפסדים - יתרת עודפים בנקודת הזמן בה מדובר.
  3. פרמיות על הון – כמה שילמו על המניה לעומת ערכה.
  4. קרנות הון
  5. דיבידנד –אם מופיע במינוס מקטין את יתרת העודפים.
דוח המאזן
"מאזן בוחן": לאחר הרישום החשבונאי מתקבל פלט שהוא בעצם המאזן הבוחן. זו רשימת כל הסעיפים של דוחות החברה נכון ליום מסוים. במאזן מופיעים הסעיפים לאחר חישוב חשבונאי.
הנכסים וההתחייבויות נחלקים ל-
  1. זמן ארוך
  2. זמן קצר
דוח רווח והפסד
דוח רווח והפסד הוא דוח זרימה, דוח לתקופה, לעומת המאזן שהוא צילום לנקודת זמן מסוימת.
ישנם שתי גישות לדוח:
תפעול שוטף - מה שמעניין את המשקיעים זה הרווח הפרמננטי
הכול נכלל - מוצג כל המידע, תוך לקיחת הסיכון שמישהו יחשוב שהגורמים הטרנזיסטורים הם בעלי אופי פרמננטי.
הגישה שנבחרה היא הגישה "הכול נכלל". רווח הוא פונקציה של הפרש נכסים + הפרש התחייבויות.
דוח רווח והפסד הוא נגזרת של המאזן – הוא לוקח את המאזן בתחילת שנה ואת המאזן בסוף שנה- השינוי הוא הדוח.
לדעת המרצה – הדוח מת במעבר ל IFRS כי היתה בעיה שההון העצמי הוא חשבונאי ורחוק השווי הכלכלי של ההון.
מידע בדוח רווח והפסד:
  1. אלמנט חד פעמי – מכך ניתן להבין שאינו משקף את הרווחיות. העונה גם כן רלוונטית, יש עסקים שלעיתים תלוי איפה נופל הרבעון, באיזה חד והאפקט יכול להיות קריטי.
  2. מידע מגזרי – כאשר כל ההכנסות מאוחדות יחד יש בעיה. כמו במודל קסטרו שאנו רוצים לדעת נשים וגברים.
בלנקון (הכלכלן האפרו אמריקאי הבכיר ביותר) הצליח להראות שככל שמערכת יותר אינפורמטיבית טכנית מי שמשתמש בה יפיק יותר תוחלת תועלת.
ועדת ברנע – יצא דוח שאמר מה חובת הגילוי המוטלת על כל חברה. עיקר האנשים משתמשים בדוח ככלי שיווקי ולא כהרתעת מחירים.
דו"ח רווח והפסד
מכירות
נתאר את התמורה שקיבלנו עבור המוצרים או השירותים שהעסק פועל בהם ויש רווח עבורם
(עלות המכירות)
אם זו חברה מסחרית מדובר בעלות של רכישת המוצרים, ההובלה וכו'. בחברה יצרנית זה כולל את ח"ג, הפחת של המכונות, העובדים וכו'.
 = רווח גולמי   
מבטא את הרווח שהחברה מרוויחה מהמוצר עצמו
 
 
(הוצאות מכירה ושיווק)
יכללו אנשי שיווק, פרסום אנשי מכירות עלויות שקשורות למכירה: חנויות, הוצאות פרסום, קידום מכירות וכו
(הוצאות הנהלה וכלליות)
כוללות הוצאות של המנהלים, יועצים משפטיים, העובדים שלא משויכים לא לייצור ולא למכירה. כמו כן, הוצאות של חובות מסופקים. את הלקוחות אנו מקטינים באחוז שלי ניסיון העבר לא נצליח לגבו זה ההפרשה לחובות מסופקים שנרשמים כאן. ההנהלה מחליטה על מדיניות המכירות ולכן נשייך להם את ההוצאה הגדולה ולא לאנשי המכירות
 = רווח מפעולות
הרווח הגולמי בניכוי ההוצאות
 
 
(הוצאות מימון)
עלויות שהיו בגין ההלוואות שלקחתי (יכול להיות גם הכנסות מימון אם שמתי פיקדונות בבנק)
 = רווח לפני מס
רווח מפעילות פחות הוצאות מס
 
 
(מס)
מס
(הוצאות) הכנסות אחרות
כשמדובר על פעילות עיקרית של העסק אך אם מדובר בחברה שרוצה להחליף מכונה וקונה מכירה חדשה ומכרה את הישנה אז הרווח יופיע כאן כי היא מוכרת את הפעילות שהמכונה מייצרת כי היא לא חברה למכירת מכונות אלא מייצרת משהו אחר. אז את ההכנסות ממכירת המכונה נרשום כאן
= רווח נקי
הסיכום עד כה
 
 
 
 
יתרת רווח לתחילת התקופה
הרווח הנקי בתוספת יתרת הפתיחה משנה קודמת מהווים את יתרת הרווח לתחילת התקופה הנוכחית
(דיוידנד)
אם החלטנו לחלק דיבידנד אז זה הגדיל את יתרת הרווח ואת המזומן
יתרת רווח לתום התקופה
הרווח הנקי בתוספת ליתרת הפתיחה מהווים את יתרת הרווח בתום התקופה
 
אם טוען בעל השליטה כי לא עבר על חוק ניירות ערך אלא אכן האמין שהמניות שוות כפליים – הרשות יכולה לבקש ממנו להוכיח זאת. העבירה על חוק ניירות ערך קשורה רק ליסוד נפשי.
תנאים לאיחוד דוחות של ב' בתוך א : שליטה – שא' שולטת בב'. זכויות מיעוט – נראה בין ההתחייבויות זכויות מיעוט שמשקף את החלקים של האחרים במכסה חברה ב'.
זכויות המיעוט:
  1. זכויות הגנה
  2. זכות השתתפות – אי אפשר לקבוע תקציב בלעדיו.
שיטת השווי המאזני – כאשר חברה א' מחזיקה בב' בשיעור כזה המקנה לה השפעה מהותית, חברה א' רושמת את החלק שלה ברווחי ב אפילו אם לא חולקו לה. היא תרשום 30 ברווח שלה. כאשר השליטה היא של 2% לא ניתן לנקוט בשיטה כי אינך יכול להשפיע בחלוקת הדיבידנד.
השפעה מהותית: אם יש לך 20% או יותר מהזכות למינוי דירקטוריון או מהזכות להצביע באספה הכללית תיחשב כמי שיש לו השפעה מהותית.
דו"ח המבקר – עלינו לבדוק שהוא סטנדרטי.
  1. על מה ביקרנו? מוגדרים הדוחות שעליהם נעשתה הביקורת.
  2. איזה דוח לא ביקרנו ושל מי
  3. כיצד נערכה הביקורת – לפי תקני הביקורת. לתכנן את הביקורת הכוונה להשיג שאין הצגה מוטעית מהותית. אנו מנסים להשיג מידה סבירה של ביטחון. זוהי בדיקה מדגמית.
  4. חוו"ד – רו"ח הוא בלתי תלוי, אינו קרוב לתאגיד, לא יכול לשכור למשל את הבניין שיושב בו מן התאגיד ולא יכול להיות שותף.
נזכור: שלא תמיד כשנראה רווח חשבונאי זה אומר שזה גם לצורכי מס. לא נראה נכס שנקרא מותג כי חברה לא רושמת את המותג של עצמה ופרסומות לא נחשבות כנכס.
דוח תזרימי מזומנים – כמה כסף באמת נכנס לעסק? הדוח מתעלם מכללי החשבונאות.
ביאורים לדוחות כספיים:
  1. איזה כללים נקטה החברה ברישום הדוחות – למשל איחוד דוחות (איחוד החברה והחברות המאוחדות).
  2. איך מטפלים במלאי? איך נקבעת העלות? הרווח יכול להיות מושפע באופן דרמטי ממדיניות הערכת המלאי (ליפו פיפו).
  3. רכוש קבוע – שיטת הקו הישר לפחת – הפחת מורכב ממבנים וחנויות.
לעיתים חברות עושות רכישה עצמית כאשר יש פחד ממאבקי שליטה. המשגיח על המניות הוא בעל השליטה.
לויד שאפלי ואומן – תורת המשחקים: קואליציה זה אוסף של גורמי ייצור, כשיש N שחקנים יש 2 בחזקת N קואליציות. לדעת שפלי קיים מושג פתרון יחיד המקיים בכל מצב את האקסיומה – לא משנה איזו בעיה נתן לו יש מושג פתרון שמציית לאסיומות, ששחקנים הם שחקני סרק מקבלים 0 וכל אחד מהתכונות האמורות. הפתרון הוא יחיד ואין עוד אחד שמקיים את האקסיומות בכל מצב.