ישנם אמנות בינלאומיות (דוגמת אמנת ג'נבה) העוסקות בפשעים נגד האנושות (פשעי מלחמה) שאפשרו בתוך האמנות למדינות שהצטרפו אליהם לשפוט באותם מדינות אנשים (לא משנה מה מקור האנשים) על עבירות לפי האמנה.
ס' 16 ישראל אומרת ש"דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות חוץ שמדינת ישראל התחייבה באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהם והוא אף אם נעברו ע"י מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל ויהיה מקום עשיית העבירה אשר יהא".
דוגמא להילחם בנגע הסמים בעולם- מתוקף האמנה חוקקה ישראל את פקודת הסמים המסוכנים, והתחייבה לשפוט אדם אשר עסק בסמים מסוכנים ושנמצא כעת על אדמת ישראל (לא משנה איפה עסק). עפ"י אותם אמנות, אם מתגלגל לידי ישראל אדם שעבר פשעי מלחמה לפי אותה אמנה, ישראל מוסמכת לשפוט אותו כפושע מלחמה בשל העבירות שעבר שם לפי האמנה. מדברים בסעיפי תחולה (הנותנים תשובה אם חל המשפט הישראלי) לאחר מכן יש למצוא את העבירה הממוקדת, על מנת להעמיד אדם לדין יש לאמץ את האמנה ולהופכה לחוק ישראלי. אותם פשעי מלחמה חייבים להיות עברות על פי המשפט הישראלי. אם לא אישרנו את אותה אמנה, לא די שישראל חותמת על האמנה, כדי שתכנס לתוקף עליה לעבור את שלב האישרור (פעולת חקיקה על ידי הכנסת) אם לא נאמץ את האמנה, לא נוכל לשפוט על פי שום עבירה.
בית משפט בינלאומי- בית משפט קבוע שיכול לשפוט על פי החלטות האו"ם (אמנת רומא).
ס 16 מקנה סמכות הנקראת אוניברסאלית לשפוט אנשיםשאינם אזרחים או תושבים של מדינת ישראל- התנאי הוא שהם נמצאים על אדמת מדינת ישראל ושאישררנו את אותה אמנה והפכנו אותה לחוק ישראלי. ס' קטן ב מפנה אותנו מבחינת התחשבות בדין הזר.
ס' 17: מדבר על תחולה שייכות- הסעיף מאפשר למדינת ישראל לשמש שליח לצורך שיפוט של אדם שהוא אזרח ישראלי שפגע בחוקיה של מדינה אחרת ולישראל יש עם אותה מדינה הסכם של סיוע הדדי . מדובר על התנהגות שלא נופלת על אחד מהסעיפים הקודמים. אם יש הסכם בין מדינת ישראל למדינה האחרת, הסכם שיתוף פעולה שבמקום שאני אסגיר אותו (את התושב הישראלי לצורך שיפוטו) מבקשת המדינה שמדינת ישראל תשפוט אותו פה. התנאי שהתנהגותו זה עבירה גם לפי הדין הישראלי וגם לפי הדין הזר. מדינת ישראל שליח של מדינה אחרת לצורך שיפוטו של אותו תושב. מדינת ישראל יכולה גם לבקש ממדינה אחרת שתשפוט תושב שלה כשאותו תושב פגע בחוק שלנו (ואינו ישראלי).
לתחולה מבחינת מקום לחץ כאן