האם תיתכן אחריות כזאת?
תיתכן משום תורת האורגנים שבאמצעותה פועל תאגיד בתחום האזרחי- גופי שליטה יצירי חוק (שהחוק יצר אותם ) המפעילים את האישיות המלאכותית הזאת (תאגיד) במישור המשפט האזרחי, האורגנים מוסמכים לפעול בשם התאגיד (הם התאגיד עצמו) ופעולתם מיוחסת אל התאגיד. הם זכאים לחייב ולזכות את התאגיד מבחינה אזרחית.
במשפט הפלילי – בדומה לפעולת האורגן שהוא פעולת התאגיד, כאשר אורגן פועל ניתן לומר שהתאגיד פועל. אם תוך כדי פעילותו עבר עבירה פלילית ניתן לומר שהתאגיד עבר.
במקרה כזה ניתן לזהות שמדובר באורגן ולא דבר אחר מטעם התאגיד.
האורגנים הם רק אלו שהחוק תופס אותם כגופי שליטה מרכזיים. במידה ואכן מדובר באורגן אומרים שפעולתו של האורגן היא פעולת התאגיד. התנהגותו הפיזית של האורגן היא התנהגות התאגיד ומחשבתו הפלילית של האורגן היא המחשבה הפלילית של התאגיד.
התנהגות + מחשבה = שני אבני היסוד שבלעדיהם לא תיתכן עבירה פלילית, במידה והם מתקיימים אצל האורגן ניתן לומר שלמעשה ההתנהגות של האורגן היא התנהגות התאגיד .
לא פשוט לקבוע שאכן מדובר בהתנהגות פלילית שהיא יצירה של תאגיד מכיוון שאנו המסתכלים מבחוץ יודעים שמדובר באישיות מלאכותית , לא בשר ודם, ולכן אנו מתקשים להבין כיצד אישיות מלאכותית תיכשל בלעשות מעשים פיזים היותר אופייניים לבשר ודם.
אנו מקנים לתאגידים חסינות מפני אחריות פלילית רק משום שהם יצירות מלאכותיות , לא אנושיות, של החוק ובכך אנו פוגעים בעצמנו על כך שיצרנו אותם.
מרגע שמזהים את האורגנים עם התאגידים- מאותו רגע שאנו אומרים שהאורגן בפעילותו אינו אלא פעילותו של התאגיד עצמו- מאותו רגע עברנו את הקושי הנ"ל ואנו מקדמים את התכלית של הטלת אחריות פלילית על כל מי שעובר על האיסור הפלילי.
מתי ניתן לומר שפעילותו של האורגן היא פעילותו של תאגיד?
קו הגבול בדרך כלל עובר באותם מקרים שהפעילות נעשית לא רק בשם התאגיד ולא רק בתוך הסמכות שמוקנת לאורגן לפעול, אלא כאשר אותו אורגן פועל למען התאגיד. להבדיל, ממועל באמון ופועל למען עצמו בלבד, מרמה את התאגיד.
אם מדובר בשיגרת דברים, האורגן מפעיל את סמכויותיו ועושה את העסקים שהוא מוסמך לעשות, הוא גם עובר עבירה פלילית, אנו מורשים לומר כי עשה עברות פליליות שעליהם ישלם התאגיד כאילו היה בשר ודם.
כאשר אנו אומרים כי אותו מנכ"ל נכשל בעבירה פלילית, הדבר אמור להראות לנו אחריות כפולה מכיוון שלעולם פעולתו של אורגן שמאחוריו של בשר ודם , לעולם האחריות היא אישית שלו. המנכ"ל , כאשר פעל כפי שפעל, לדוגמא קבלת דבר במרמה, יש לזכור כי מי שעשה זאת לא רק המנכ"ל אלא אדם בשר ודם העושה פעולה שנחשבת כמרמה. הוא ישא אישית באחריות זאת בלי קשר לכך שהוא מנכ"ל. בנוסף לכך, הוא גם מנכ"ל וכאורגן של התאגיד הוא בעצם התאגיד עצמו ולמעשה פעולתו מחייבת את התאגיד והדבר נלקח כאילו התאגיד עשה את העבירה. אחריות כפולה – פעם כאדם פרטי ופעם בשם התאגיד.
הטענה כי פעל כמנכ"ל ולא כאדם פרטי לא תתקבל – האחריות תהיה כפולה!
במידה ומנהל מרוקן את קופת החברה (לגנוב מהחברה) פעולה זו מנוגדת לפעולת החברה ולכן אין להאשים את התאגיד. ישנם מצבי ביניים שהאורגן פועל גם למען עצמו וגם למען התאגיד (מצבים שהם נהנים שניהם)- במקרה כזה, שניהם ישאו באחריות (דוגמת שוחד).
מה הם העונשים שניתן להטיל על תאגיד?
ניתן לפרק את התאגיד או להטיל קנסות .
אמצעי הענישה של תאגיד שונים מאשר ענישת אדם. ישנם דברים שהתאגיד מעצם טבעו כתאגיד אינו מסוגל לעשות. לא ניתן להאשים תאגיד בביגמיה! כאשר המנכ"ל בעצמו עסק בביגמיה.
לעומת זאת, שידול לביגמיה ניתן לייחס לתאגיד.
אחריות תאגיד אינה אחריות שילוחית. אחריות האורגן אינה נובעת מאחריות שילוחית. הדבר לא בא מפני שיש אחריות שילוחית מכיוון שאנו רואים את התאגיד כאורגן עצמו ולא כשליחות.
ישנם דברים שכמה שהדבר נשמע מצחיק ומלאכותי ייתכן שנייחס לתאגיד.
תאגיד אינו יכול לרצות עונשי מאסר, לא ניתן להעמיד תאגיד במבחן